משרד עורכי דין ונוטריון - Law Office & Notary - 03-5103906


    תחומי התמחות
 
     יצוג עובדים
     יצוג מעסיקים
     פנסיה
    משא ומתן קיבוצי
     ביטוח לאומי 
     נוטריון
    תאונות עבודה
    תאונות דרכים
    תביעות יצוגיות
 
 

חדשות חקיקה
זיכוי חברת אבטחה מכתב אישום אשר הוגש על ידי משרד הכלכלה 

תשלום גמול גלובאלי בגין עבודה במנוחה שבועית ובחג 

תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), התשע"ה- 2014 

הפרשה לפנסיה – מבקשי מקלט 

הסכם קיבוצי בדבר העסקת אנשים עם מוגבלויות 

הסכם קיבוצי ענפי – עובדי אבטחה דברי הסבר ופרשנות 

"צוק איתן"- יחסי עובד ומעביד במהלך המבצע 

עדכוני פסיקה וחקיקה 

עדכון שכר מינימום 

חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), התשע"ב-2012 

דף הבית >> מידע מקצועי >> חקיקה וחדשות >> הנדון: העסקה בחגים

הנדון: העסקה בחגים


לקראת חגי תשרי העומדים בפתח, להלן חוזר מקיף הנוגע לתשלום דמי חג והעסקה בחג ובערבי חג:
רקע:
כידוע עובדים זכאים להעדר מעבודתם בימי חג ולקבל תשלום.
בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951, דינו של יום חג כדין יום המנוחה השבועי.
בנסיבות אלה, למעט מעבידים אשר קיבלו היתר מפורש ממשרד הכלכלה להעסיק עובדים בימי חג, הרי העסקה כאמור הינה מנוגדת לחוק.
בנוגע ליהודים- מועדי החג הם מועדי ישראל הקבועים בפקודת סדרי שלטון ומשפט (שני ימי ראש השנה, יום כיפור, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות ויום העצמאות).
ובנוגע למי שאינו יהודי - מועדי החג הם מועדי ישראל או חגי עדתו, לפי בחירת העובד.
זכאות לתשלום דמי חג בימים בהם העובד אינו עובד:
לעניין זה יש להבחין בין 2 סוגי עובדים:
1)      עובדים ששכרם חודשי  (עובדים במשכורת)– בנוגע לאלו די בתשלום שכרם הרגיל גם בחודש בו חל החג.
2)      עובדים ששכרם יומי – עובד מסוג זה יהיה זכאי לתשלום בגין יום החג בהתקיים מספר תנאים:
-        לעובד וותק של 3 חודשי עבודה.
-        העובד לא נעדר מהעבודה יום לפני החג ויום אחרי החג.
-        עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת.
בפסיקה נקבע כי כאשר עובד חודשי עובד פחות ימים בשל ימי חג, הוא לא יקבל שכר פחות בשל כך. הרציונל העומד מאחורי תשלום דמי חגים הוא שהעובדים יזכו במנוחה בימי החגים מבלי ששכרם יגרע כתוצאה מכך[1].
 
 
 
היעדרות של העובד בסמוך לחג:
כמוסבר לעיל, אחד התנאים לקבל דמי חג הוא כי העובד לא נעדר בסמוך לחג.
לעניין זה  נפסק על ידי בית הדין האזורי, כי בעבודה בה העובד משובץ על ידי המעביד, היעדרות של העובד מן העבודה ביום שלפני וביום שאחרי החג, מפאת היעדר שיבוץ, תיחשב כהיעדרות ב"הסכמה", אשר תזכה את העובד בימי החג[2].
גם אם העובד היה משובץ למשמרת לפני החג, והוא נוטל חופש ביום זה באישור המעביד, הוא נחשב כמי שנעדר "בהסכמת המעביד" ויהיה זכאי לתשלום בגין יום החג.
תשלום שכר ביום חג:
לאור האמור לעיל הרי שדין יום חג כדין יום המנוחה השבועית, ועל כן עובד המועסק ביום חג זכאי, לתשלום בשיעור 150% משכרו הרגיל.
לעניין זה יש להבחין בין עובד אשר בחר לעבוד ביום חג אשר זכאי כאמור לתשלום בשיעור כאמור של 150% בלבד, לבין עובד יומי אשר חויב לעבוד ביום חג, ועל כן יהיה זכאי, בנוסף גם לדמי החגים, דהיינו סה"כ – 250%.
ימי חופשה החלים בזמן החג:
בהתאם לחוק חופשה שנתית, אין לכלול במסגרת ימי החופשה השנתית ימי החג שאין עובדים בה.
מסגרת שעות עבודה בערבי חג:
בחוק שעות עבודה ומנוחה נקבע, כי יום עבודה החל בערב חג, הינו בן 7 שעות.
דברים אלו רלוונטיים למקומות עבודה בהם עובדים 6 ימי עבודה בשבוע, 8 שעות בכל יום.
במקומות עבודה בהם חל הסכם הקיבוצי בדבר עבודה ב- 5 ימים בשבוע או צו ההרחבה שהוצא מכוחו, חלה ההוראה הבאה – "בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. ההנהלה ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור. בערב יום כיפור יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של 9 שעות. במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות".
שעות העבודה בחול המועד והשכר המשולם בימים אלו:
ימי העבודה החלים בחול המועד הינם ימי עבודה רגילים הן לעניין שעות העבודה והן לעניין תשלום השכר.
חופשה מרוכזת בחול המועד:
לפי הדין, למעביד יש סמכות לקבוע את מועד יציאה לחופשה, אך עליו לעשות זאת תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו.
סעיף 8 לחוק חופשה שנתית קובע כי על החופשה להיות רצופה, אלא שבהסכמת העובד והמעביד אפשר לחלקה.
סעיף 9 לחוק חופשה שנתית קובע כי אם אורך החופשה הוא שבעה ימים ומעלה, על המעביד לקבוע את מועד תחילתה 14 יום מראש.
בכפוף לכללים הנ"ל מעביד יכול להוציא עובדים לחופשה מרוכזת בחול המועד, על חשבון מכסת החופשה השנתית.
יחד עם זאת, עובד אשר לא נותרו לו ימי חופשה בלתי מנוצלים ומוכן לבוא ולעבוד באותם ימים, נראה שלא ניתן לאלצו להיות בחופשה ולא לשלם לו שכר בגין אותה התקופה שלא מרצונו. כמו כן, ככל הנראה לא ניתן לזקוף לחובתו יתרות חופשה שליליות.
ימי גשר:
ימי גשר דינם כימי עבודה לכל דבר ועניין.
ואולם, כאמור לעיל מעביד רשאי להוציא עובדים לחופשה על חשבון החופשה השנתית, בכפוף להוראות המוזכרות לעיל.
חוזר זה מהווה הסבר כללי והוא איננו מחליף חוות דעת רלוונטיות אשר יש לקבל בכל מקרה לגופו.
 
 
                                                                                                        בכבוד רב
                                                                                                        דוד בכור, עו"ד
 
 
משרד עו"ד ונוטריון שלמה בכור - בית התעשיינים - קומה 10 רחוב: המרד 29, תל-אביב 68125 - טלפון רב קווי: 03-5103906, פקס: 03-5103905 - עורך דין דיני עבודה ונוטריון