משרד עורכי דין ונוטריון - Law Office & Notary - 03-5103906


    תחומי התמחות
 
     יצוג עובדים
     יצוג מעסיקים
     פנסיה
    משא ומתן קיבוצי
     ביטוח לאומי 
     נוטריון
    תאונות עבודה
    תאונות דרכים
    תביעות יצוגיות
 
 

חדשות חקיקה
הפרשה לפנסיה – מבקשי מקלט 

הסכם קיבוצי בדבר העסקת אנשים עם מוגבלויות 

הסכם קיבוצי ענפי – עובדי אבטחה דברי הסבר ופרשנות 

"צוק איתן"- יחסי עובד ומעביד במהלך המבצע 

עדכוני פסיקה וחקיקה 

עדכון שכר מינימום 

תשלום שכר עבודה עבור זמני הפסקה 

חיוב חברת אבטחה בפיצוי בסך 20,000 ₪ בגין אי העמדת מושב ישיבה למאבטח 

נדחה ערעור על החלטת משרד התמ"ת לסרב ליתן רישיון 'קבלן שירות' לחברת שמירה ואבטחה 

בית הדין הארצי לעבודה אישר ניהול תובענה ייצוגית כנגד חברת שמירה בגין רכיב הפרשות לפנסיה 

דף הבית >> מידע מקצועי >> מידע מקצועי למעסיקים >> הגבלת עיסוק - תחרות

עורך דין דיני עבודה

הגבלת עיסוק – תניית אי תחרות בהסכם עבודה

 
בחרנו להתייחס לסוגיית תניית "הגבלת עיסוק" בהסכם עבודה של מועמדים לעבודה:
  1. מושכלות ראשונים היא כי הסכם עבודה הוא מקום בו נפגשים להן אינטרסים מנוגדים וזכויות נוגדות – משני צידי המתרס ניצבים להם מחד המעסיק ומנגד העובד:

    המעסיק מביא עימו לנקודת המפגש את ההון אשר מושקע על ידו בעסק, היוזמה, הארגון, כלי העבודה, הידע המסחרי והעיסקי וכן את הסיכון הכלכלי. כל אלה ואחרים הם מרכיבים של זכות הקניין של המעסיק המוכרת בדין מאז ומעולם ומעוגנת כיום בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (סעיף 3 לאותו חוק יסוד);

    העובד מביא עימו לנקודת המפגש את כח העבודה שלו, את זמנו ומרצו, את הידע האישי שלו, את המיומנות המקצועית שלו ואת נכונותו להעמיד את כל אלה לרשות המעסיק בתמורה לשכר עבודתו. העובד נושא עימו בתרמילו את חופש העיסוק המאפשר לו לבחור לעצמו את מקום עיסוקו ולשנות את מקום עיסוקו, אם זה חפצו;
     
  2. זכות העובד לחופש עיסוק שמעוגנת כיום כזכות יסוד חוקתית, במסגרת חוק יסוד: חופש העיסוק, הוכרה עוד שנים רבות קודם לכן כזכות "על חוקית". יפים לעניין זה הדברים שאמר השופט ש.ז חשין (כתוארו אז) בבג"צ 1/49 סלומון שלמה בז'רנו, ו-2 אח' נ' שר-המשטרה  פ"ד ב(1), 80 83."כלל גדול הוא, כי לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח-יד, אשר יבחר לעצמו, כל זמן שההתעסקות בעבודה או במשלח-יד אינה אסורה מטעם החוק."
     
  3. האינטרסים השונים של המעסיק ושל העובד חיים בכפיפה אחת תחת כנפי חוזה העבודה. הגבולות בין השניים ברורים: העובד אינו רשאי לעשות שימוש בקניינו של המעסיק בלא רשותו - המפורשת או המשתמעת - והמעסיק אינו רשאי למנוע מן העובד לעשות שימוש בחופש העיסוק שלו, כגון - למנוע ממנו לעבור לעבוד אצל מעסיק אחר, אפילו אם מדובר במעסיק מתחרה.
     
  4. פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, כמו גם בית המשפט הגבוה לצדק, קבעה במהלך השנים כי חופש העיסוק, ככל זכות אחרת, אינו בלתי מוגבל, כך שבתי המשפט נדרשו לברר כל מקרה לגופו תוך בחינת נסיבות העניין וביצוע האיזונים הנדרשים.
  1. הגישה הכללית שמצאה ביטויה בהלכה הידועה בכינוי הלכת "יבין פלסט", שונתה לאחר שנים בפרשת "סער", שם קבע בית המשפט העליון כי תניות המגבילות את חופש העיסוק של העובד מעבר לאינטרסים הלגיטימיים של הצדדים, נוגדות את תקנת הציבור (ע"א 6601/96 AES SYSTEMS INC. נגד סער, פ"ד נ"ד (3) 850). במסגרת אותה פרשה, ביחס לתנית אי התחרות נפסק כי: "התחייבותו של המשיב שלא להתחרות במערערת- וזו ההתחייבות היחידה שהופרה על ידי המשיב- אינה מגנה על אינטרס "קנייני" או "מעיין קנייני" של המערערת. היא אינה מגנה על "אינטרס לגיטימי" של המערערת. היא נוגדת את "תקנת הציבור" ועל כן יש להכריז על בטלותה. כל שבקשה המערערת להבטיח לעצמה היא חסינות מפני תחרות. זאת היא אינה רשאית לעשות, שכן חסינות כזו נוגדת את "אינטרס הציבור". לעניין זה אין כל חשיבות לסבירותה או למידתיותה של ההתחייבות שנטל על עצמו המשיב. אין מקום לבחון אם הגבלה לשמונה- עשר חודש היא סבירה או מידתית. ההתחייבות כולה בטלה היא ומבוטלת". (עניין סער דלעיל).
     
  2. כמו כן הלכה היא כי לכל עובד זכות מוקנית לעבוד בתחום התמחותו כחלק מזכותו להגשים את עצמו שכן: "אך טבעי הוא, כי העובד יחפש או ימצא עבודה בתחום המצומצם שבו עבד, אם יציעו לו תנאים טובים יותר ושם יוכל לבטא את כישוריו" (ע"ע 164/99 פרומר וצ'ק פוינט - רדגארד בע"מ, פד"ע לד 294 – להלן: "פרשת צ'ק פוינט").
     
  3. בענין פרשת צ'ק פוינט, חתם העובד (שכיהן בתפקיד בכיר מאד אצל רדגארד) על התחייבות שלא להתחרות במעבידתו למשך תקופה שעלתה ביחס ישר למשך עבודתו אצלה. בית הדין הארצי פרט את הסיבות שמכוחן אין לאכוף הגבלה זו על עובד, ובהן - עקרון חופש העיסוק, העקרון היסודי המנחה במשפט העבודה המבוסס על חזקת חוסר השוויון הבסיסי שבין כוחו של העובד לכוחו של המעסיק, החשש מפגיעה בזכות להגשמה עצמית, החשיבות של התחרות החופשית ושל המעבר המהיר והחופשי של המידע. כן פורטו שיקולים התומכים באכיפת ההתחייבות, ובהם - הגנה על הקנין הרוחני (בעת מתן פסק הדין טרם נכנס לתוקפו חוק עוולות מסחריות), השקעת המעביד בהכשרה מיוחדת של העובד, קבלת תמורה מיוחדת עבור התחייבות העובד להגביל את עיסוקו, הפרת חובת תום לב מצד העובד.
     
  4. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי כאשר אין מתקיימת אף לא אחת מהנסיבות המצדיקות את אכיפת ההתחייבות - אין לאכוף אותה (אף אם, כאמור, ניתנה התחייבות מפורשת), אך אין משמעות הדבר שכאשר הנסיבות מתקיימות - מחוייב בית הדין לאכוף את הגבלת העיסוק, והדבר תלוי במכלול הנסיבות (ראו סעיף 17 לפסק הדין).
     
  5. בנוסף, קבע בית הדין הארצי:  "בית הדין לא יתן צו מניעה המגביל את חופש עיסוקו של העובד אלא אם כן עבודתו של העובד אצל המעסיק החדש, מאיימת על עצם קיומו של המעסיק הקודם. מכאן, שעל המעסיק הקודם להוכיח, כי השימוש שיעשה ב'סוד המסחרי' שלו יפגע בעסק שבבעלותו." (שם, 316).
     
  6. מהסיפא של החלק המצוטט לעיל, ניתן ללמוד כי גם במקרה של שימוש בסודות מסחריים של מעסיק - אין מקום לצוות על הגבלת חופש העיסוק אלא אם המעסיק הקודם מוכיח כי אי-מתן צו כזה יביא לפגיעה ממשית בעסקו, באופן שניתן יהיה לאמר כי היא "מאיימת על עצם קיומו".
     
  7. עוד ענין שניתן להסיק מאותו חלק מצוטט, הוא שכאשר ההתחייבות שלא להתחרות עומדת בפני עצמה, בלא שיש עמה שימוש בסוד המסחרי של המעסיק הקודם, אין כל מקום לאכוף את ההתחייבות האמורה.
     
  8. לסיכום ניתן לומר כי בפסק הדין האמור, קבע בית הדין שבטרם יגביל את עיסוקו של עובד, עליו לבחון את הנסיבות שלהלן:
א.     סוד מסחרי - יש להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו מלהשתמש, שלא כדין, בסוד מסחרי השייך למעסיקו הקודם.
ב.    הכשרה מיוחדת - במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרה העובד, ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו במשך תקופה מסויימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסויימת.
ג.    תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק - יש לבחון האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצידו שלא להתחרות במעסיק הנוכחי.
ד.    חובת תום הלב וחובת האמון - יש ליתן משקל לתום הלב של העובד ו/או המעסיק החדש.
  1. כן נקבע באותו פסק דין, כי ארבעת הנסיבות הללו אינן מהוות רשימה סגורה ועל בית הדין לשקול כל מקרה לגופו, על פי מכלול נסיבותיו. נקבע כי הכלל המנחה הוא, כי אין ליתן תוקף לתניית הגבלת עיסוק בחוזה עבודה אלא אם כן מתקיימת אחת מהנסיבות המפורטות לעיל. כן נקבע, כי אין בקיומה של אחת מהנסיבות הנ"ל, כדי לחייב את בית הדין ליתן תוקף לתניית הגבלת עיסוק וההכרעה תיעשה על פי מכלול העקרונות והאינטרסים הנוגעים לעניין.
     
  2. לאחר פסק הדין בפרשת צ'ק פוינט, ועוד טרם פסק הדין בעניין סער, נתן בית הדין הארצי פסק דין בע"ע 292/99 עמיחי ואח' - יוסי גולדהמר בע"מ ואח', פד"ע לה 204 (שייקרא להלן: "פרשת סופרפארם"). באותו פסק דין נדון עניינו של רוקח שהחל לעבוד אצל זכיינית של סופרפארם עוד טרם היותו רוקח, והמשיך בכך במשך כ-5 שנים, שבמהלכן עבר הכשרה מיוחדת מטעם סופרפארם, וחתם על התחייבות לא למסור מידע על סופרפארם ולא לעבוד בעסק מתחרה במשך 12 חודשים מיום סיום עבודתו.
     
  3. הרוקח האמור החל לעבוד ברשת מתחרה מספר ימים לאחר שתמו יחסי העובדה בינו לבין מעבידתו. בית הדין האזורי לעבודה נתן צו מניעה זמני לפיו הוגבל הרוקח מלעבוד אצל מעבידתו החדשה בתפקיד ניהולי, למשך 12 חודשים מיום סיום העבודה בפועל. בפסק דינו, התבסס בית הדין הארצי לעבודה (בדעת רוב), על ענין צ'ק פוינט, חזר למעשה על ההלכה שנקבעה שם, ובהתאם לכך - החליט לבטל את הצו הזמני שניתן בבית הדין האזורי.    
     
  4. בסעיף 11 לפסק הדין בפרשת סופרפארם, קבע בית הדין הארצי כך: "המדיניות הראויה הינה עידוד עובדים לקדם את מעמדם ולהשיג תנאי עבודה טובים יותר, אשר שוק העבודה יכול להעניק להם. איסור המוטל על עובד להחליף את מקום עבודתו פוגע ביכולתו להתקדם וכן מעודד את המעסיק הקודם שלא לשפר את תנאי העבודה הקיימים ב'מפעל' ולא לעמוד בתנאים ששוק חופשי ותחרותי יכול להעניק לעובד." (שם, 215).
     
  5. לסיכום סקירת ההלכה הפסוקה בענין הגבלת חופש העיסוק, ניתן לאמר כי על פי המצב המשפטי הנוכחי, כבר אין משמעות כה רבה לשאלה אם היתה התחייבות של העובד להגביל את חופש עיסוקו. לא תהיה הגבלת חופש העיסוק רק לשם מניעת תחרות. הגבלת חופש העיסוק תיתכן, במקרים הראויים, כשמתברר שהיא נחוצה לשם שמירת אינטרסים לגיטימיים בני-הגנה של המעביד הקודם. עיקרם של האינטרסים האמורים הוא במניעת שימוש פסול בסודות מסחריים של המעביד הקודם.
 
  הנני לרשותכם לכל שאלה נוספת.  
משרד עו"ד ונוטריון שלמה בכור - בית התעשיינים - קומה 10 רחוב: המרד 29, תל-אביב 68125 - טלפון רב קווי: 03-5103906, פקס: 03-5103905 - עורך דין דיני עבודה ונוטריון
האתר נבנה ע"י עירית לוטן - עיצוב אתרים ודפי פייסבוק שגוגל מבין
כל הזכויות שמורות. אין להעתיק מהאתר ללא רשות בעל זכות היוצרים. הגנת זכות היוצרים חלה על כל צורת ביטוי .