הנדון: עדכוני פסיקה וחקיקה
להלן עדכוני פסיקה וחקיקה בתחום יחסי העבודה מאת עו"ד דוד בכור ממשרד עוה"ד שלמה בכור ושות' המשמשים כיועצים המשפטיים של ארגון חברות האבטחה וכן של חברות רבות בתחום:
א. תחולת ההסכם הקיבוצי - עובד כללי בחברת שמירה:
בימים אלה פורסם פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (כבוד השופט דניאל גולדברג) בתיק דמ"ש 40842-04-12 אלעד מוחה נגד קבוצת השומרים שמירה ובטחון בע"מ. במסגרת פסק הדין נדונה שאלת תחולת ההסכם הקיבוצי העדכני (הסכם מיום 2.11.2008 שהורחב ביום 21.6.2009) על עובד "כפיים" שאינו מבצע עבודות שמירה ואבטחה.
מדובר בעובד אשר הועסק על ידי החברה כעובד העמסה במסוף מעבר הגבול בגשר אלנבי. לאחר סיום עבודתו הגיש התובע תביעה במסגרתה עתר לחיוב החברה בזכויות שונות אשר בחלקן נובעות מהוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה.
החברה, באמצעות ב"כ עוה"ד אוראל נדב, טענה כי הואיל ומדובר בעובד שאינו מבצע עבודות שמירה גרעיניות הוראות ההסכם הקיבוצי הענפי אינן חלות עליו.
בית הדין דן בשאלה העקרונית וקבע כי לאור ההגדרה המפורשת של "עובד" בהסכם הקיבוצי הנוכחי כמי שעיסוקו "בעבודות שמירה ו/או אבטחה" הרי שהוראות ההסכם הקיבוצי אינן חלות על עובדי כפיים כדוגמת התובע ובהתאם נדחו תביעותיו לתשלום זכויות סוציאליות מכוח ההסכם.
מדובר בפסק דין חשוב המצמצם תחולת ההסכם הקיבוצי הענפי העדכני על עובדים המועסקים בעבודות שמירה ואבטחה דווקא, תוך שהוא מוציא מתחת כנפי ההסכם עובדים המועסקים בחברות שמירה ואבטחה בעבודות נלוות שאינן עבודות שמירה / אבטחה.
ב. עישון מקום העבודה:
לאחרונה פורסם עדכון לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983. בהתאם לעדכון ניתן יהיה להתיר את העישון במקום העבודה רק אם קיים חדר נפרד לחלוטין, שנקבע בהתייעצות עם העובדים, ואינו פוגע בעובדים אחרים ואנשים אחרים בבניין ובו סידורי אוורור תקינים והעישון אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של הבניין.
נזכיר כי בהתאם להוראות החוק המעסיק, שתפקידו לפקח כי העישון יתקיים אך ורק במקום שהוקצה לכך, חושף עצמו לתביעה פלילית ולקנס בהליך זה עד לסכום של 14,400 שקלים, אלא אם יוכיח כי נקט באמצעים סבירים למנוע את הפרת החוק. כמו כן, אם לא תלה שלטים האוסרים על עישון מחוץ לאזור המותר, דינו קנס בהליך פלילי של עד 75,300 שקלים.
מעסיק המפר הוראות אלה אף חשוף לתביעה נזיקית מצד המגיעים לבית העסק שלו ומצד עובדיו הלא מעשנים, כשלתביעה חשוף גם העובד המעשן. כך, למשל, קבע בית הדין לעבודה לפני כשנה כי "עצם החשיפה לעשן העישון היא בגדר נזק שהחוק למניעת עישון התכוון למנוע", ונזק זה הוא עילה לתביעה נזיקית.
ג. פרטיות בקבלה לעבודה - גיוס עובדים באמצעות מכוני מיון:
לאחרונה פורסמה הנחייה חדשה של הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים אשר עוסקת בנושא תחולת הוראות חוק הגנת הפרטיות על הליכי מיון לקבלה לעבודה ופעילות מכוני מיון (להלן: "ההנחיה").
הנחיה זו קובעת את כללי המשחק בכל הנוגע להיבטי פרטיות של הליכי קבלה לעבודה בשלב גיוס עובדים למקום עבודה חדש או לתפקיד חדש במקום העבודה, ושימוש במידע שנאסף על המועמדים למשרה.
ההנחיה מבהירה את מעמדם של המעסיקים ומכוני המיון בכל הנוגע למידע שנאסף על המועמדים ומפרטת אלו שימושים רשאים המכונים לבצע במידע שנצבר אצלם, מה תוכן ההסכמה שהמכון נדרש לקבל מן המועמדים כתנאי לעיבוד המידע וכיצד על המכון לממש את זכותו של המועמד לעיון במידע שנאסף עליו ולתקנו.
ההנחיה קובעת, בין היתר, כי:
-
על כל מעביד ומכון מיון מטעמו החובה לאפשר למועמדים לעבודה שעברו מבחני מיון והתאמה לעיין, ללא תשלום, בחוות הדעת שנמסרה למעביד ובמקרים מסוימים אף לקבל לידם העתק מחוות הדעת. סירוב לחשוף את המידע בפני הנבחן ייעשה רק במקרים חריגים שנקבעו לצורך מניעת נזק חמור לבריאות הנבחן. יחד עם זאת בכפוף להסכמה מוקדמת של הנבדק ניתן להשמיט מחוות הדעת מספר נתונים חיוניים למניעת פגיעה במהימנות המבחנים או חשיפה של סודות מסחריים.
-
ההנחיה קובעת כי למכון המיון אין זכויות שימוש ו/או עיבוד במידע על המועמד, אלא לצרכיו ועל פי הגדרותיו של המעביד אשר שלח את המועמד לבדיקת המכון.
-
ההנחיה קובעת כי מכון המיון אינו רשאי להשתמש במידע אודות הנבחן למטרות נוספות לרבות איסור למסור המידע למעסיק פוטנציאלי אחר, אלא אם הנבדק נתן הסכמה מודעת ונפרדת לכל שימוש ושימוש במידע, לאחר שנמסרה לו הודעה מפורטת כנדרש בחוק.
· עוד נקבע כי לאור חוסר הברירה שבפני מועמדים המבקשים להתקבל למקום עבודה אלא להסכים לביצוע מבדקים במכוני המיון אצל אותו הגורם אליו הפנה אותם המעביד, הסכמת המועמד יכולה להכשיר שימוש במידע אודותיו רק אם אותו שימוש עומד במבחן התכלית הראויה ובמבחני המידתיות.
· ההנחיה אף מחייבת למחוק את המידע על המועמד, או להפוך אותו לאנונימי לחלוטין מיד כשהמידע אינו נחוץ למימוש המטרה לה הסכים המועמד.
יש לציין, כי למרות שמשרד המשפטים פרסם את ההנחיה בימים אלה, אין בהנחיה זו חדש, שכן לשיטת משרד המשפטים מדובר בהבהרות למעסיקים כיצד ליישם את הוראות חוק הגנת המידע. המשמעות היא שכבר כעת חלים ההוראות שפורסמו בהנחיה וכן רטרואקטיבית. לפי פרסומים שונים ממשרד המשפטים נמסר כי המשרד יחל באכיפת החוק רק בעוד שלושה. עם התחלת האכיפה המשרד צפוי לקנוס מכונים ומעסיקים שלא יבצעו את ההנחיות בקנס מינהלי בגובה של כ- 15 אלף שקל.
לסיום נבקש לעדכן כי מספר מכוני מיון נערכו לנקיטת צעדים משפטיים כנגד הנחיית משרד המשפטים.
ד. חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), התשע"ב-2012
חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), התשע"ב-2012 (להלן: "החוק") קובע כי מיום 27.4.12 גם סוכנים עצמאיים העוסקים במכירות או בשיווק ואין בינם ובין העסק יחסי עבודה או קשרי שותפות, מחויבים למתן הודעה מוקדמת שאורכה בין שבועיים ל-6 חודשים, בתלות באורך הקשר.
"חוזה סוכנות" מוגדר בחוק כחוזה בתמורה בין ספק ובין סוכן מסחרי, במסגרתו הספק מייפה את כוחו של הסוכן (בהרשאה מתמשכת) לאיתור לקוחות או להתקשרות נוספת עם לקוחות קיימים, לשם רכישת טובין המשווקים על ידי הספק מבלי שמתקיימים בין הצדדים יחסי עובד ומעביד או יחסי שותפות.
במסגרת החוק נקבע כי צד לחוזה סוכנות לתקופה בלתי קצובה רשאי לסיימו בהודעה מוקדמת לצד האחר בתוך זמן סביר בכתב ומראש, ובלבד שתקופת ההודעה המוקדמת לא תפחת מהתקופות אשר נקבעו בחוק. החוק מוסיף וקובע כי ספק רשאי להודיע לסוכן על סיום מיידי של ההתקשרות ואולם במקרה כזה על הסוכן המסחרי זכאי לפיצוי בגובה דמי הודעה מוקדמת.
תקופת ההודעה המוקדמת נגזרת מן התקופה שהחוזה בין הצדדים היה בתוקף: במהלך 6 חודשים ראשונים מיום תחילת החוזה - שבועיים; מהחודש השביעי ועד לתום השנה הראשונה - חודש; במהלך השנה השניה- חודשיים וכו', עד למקסימום של 6 חודשים מיום תחילת החוזה.
במסגרת החוק נקבע כי ניתן להסכים על תקופת הודעה אחרת מן הקבועה בחוק הסוכנות ובלבד שהתקופה לא תפחת מן הקבוע בחוק.
שיעור דמי ההודעה המוקדמת הינו סכום שווה ערך למכפלת ממוצע של רווחי הסוכן המסחרי במחצית השנה שקדמה לסיום חוזה הסוכנות או במחצית השנייה של תקופת החוזה, לפי התקופה הקצרה.
עוד נקבע כי במקרה שהסתיים חוזה סוכנות על ידי אחד הצדדים, הסוכן המסחרי זכאי לפיצוי בשל התקשרויות של הספק עם לקוחות חדשים או בשל גידול משמעותי בהיקף עסקיו של הספק עם לקוחות קיימים ובלבד שהתקיימו כל אלה: חוזה הסוכנות היה בתוקף שנה לפחות; בתקופת חוזה הסוכנות, הסוכן המסחרי היה הגורם היעיל להתקשרויות או לגידול בהיקף העסקים כאמור; ההתקשרויות או הגידול בהיקף העסקים כאמור מניבים פירות לספק גם לאחר תום תקופת חוזה הסוכנות.
הספק לא יהיה חייב בפיצוי אם חוזה הסוכנות בוטל על ידיו כדין בשל הפרת החוזה ע"י הסוכן.
סכום הפיצוי יהיה שווה לרווח החודשי הממוצע בעד כל שנה שבה היה חוזה הסוכנות בתוקף, עד לתקרה של 12 חודשים.
החוק קובע כי אין להתנות על הוראותיו, אלא לטובת הסוכן המסחרי.
עדכון סכום החזר הוצאות הנסיעה למקום העבודה וממנו מיום 1 לינואר 2012:
ביום 18.6.12 חתם שר התמ"ת על צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה
על פי הצו עודכנו דמי הנסיעה לעבודה וממנה ל - 25.20 ₪ ליום, והוא חל רטרואקטיבית מיום 1.1.2012 ואילך.
בהתאם לצו ההרחבה, כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות עד למקסימום של 25.20 ₪ בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.
הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה.
עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעסיקו בהוצאות נסיעה גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו וזאת עד למקסימום של 25.20 ₪ ליום.
החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.
עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.
עדכון דמי הבראה במגזר הפרטי לשנת 2012:
ביום 24.6.2012 נחתם הסכם קיבוצי כללי בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בדבר עדכון גובה דמי הבראה לשנת 2012.
נקבע כי מחיר יום הבראה לעובדים במגזר הפרטי/עסקי, החל מיום 1.7.2012, יהיה 371 ₪ לכל יום הבראה.
תחולת ההסכם הקיבוצי מיום 24.6.12 - מיום 1.7.2012 ועד ליום 30.6.2013
לנוחיותכם, להלן פירוט ימי ההבראה להם זכאים עובדים בהתאם להסכם, למעט עובדים לגביהם חלות הוראות עדיפות:
ותק עבודה בשנים ימי ההבראה המגיעים לשנה
1 5
2-3 6
4-10 7
11-15 8
16-19 9
20 ואילך 10
בהזדמנות זו נשוב ונציין כי דמי ההבראה משולמים רק לאחר השלמת שנת עבודה מלאה, וזאת בהתחשב בחלקיות המשרה בה מועסק העובד.
בכבוד רב,
דוד בכור, עו"ד
