בימים אלה פורסם פסק דינו המקיף של בית הדין הארצי לעבודה בתיק עע 629/07 יגאל וירון נגד תבל אבטחה ניקיון ושירותים בע"מ הכולל התייחסות מפורטת ביחס להליכי תובענות ייצוגית בבית הדין לעבודה בכלל, וביחס לזכויות מכוח הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה בפרט.
מדובר בפסק דין עקרוני אשר יש בו בכדי לקבוע את "כללי המשחק" ביחס לבקשות לאישור תובענות ייצוגיות כלפי חברות שמירה ואבטחה. יחד עם זאת פסק הדין כלל דעות שונות מצד 3 חברי המותב ביחס לאופן בו יש לנהוג בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות מסוג זה.
בפסק הדין נדון ערעור עובד חברת "תבל" ביחס לדחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה קבלת סכומים שלא הופרשו עבור המערער, לקופת גמל ופיצויים בהתאם לאמור בצו ההרחבה בענף מפעלי השמירה משנת 1973. הדיון נסב אודות השאלה האם ראוי שהתביעה תתברר כתובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.
בית הדין האזורי לעבודה (מפי השופטת ו' וירט ליבנה ובהסתייגויות שונות של הנשיא ס' אדלר, השופט ע' רבינוביץ ונציגי הציבור ש' חבשוש, א' שגב) קיבל את הערעור ופסק כי התובענה ביחס לאי ביצוע הפרשות פנסיוניות מכוח צו ההרחבה, מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט, כאשר אין צורך שהשאלות המתעוררות ביחס לקבוצת השומרים תהיינה משותפות. כן נקבע כי ישנה אפשרות סבירה שהשאלות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. באשר לשאלת הזהות בסעד – בית הדין פסק כי לא נדרשת גם זהות בסעד הנתבע בתביעתו של כל אחד מחברי הקבוצה. כאשר עילת התביעה משותפת לכל חברי הקבוצה, והשוני בסעד נובע מדרך החישוב, המביאה בחשבון את הנתונים האישיים של כל עובד ועובד, כבענייננו, הרי שאין לדבר על סעד שונה. עוד קבע בית הדין כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. בענייננו, מדובר בקבוצה גדולה הכוללת מספר רב מעובדי המשיבה בשנים הרלוונטיות לתביעה. לשיקולים אלו נוספו תכליתה וחשיבותה של התובענה הייצוגית במקרה זה. כן נקבע כי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.
אשר לסייג שבפרט 10(3) לתוספת השנייה לחוק, השופטת וירט-ליבנה הביעה דעתה כי יש מקום להשאיר לביה"ד את שיקול הדעת האם לאשר את התובענה כייצוגית, במקום בו מדובר בעובדים במקום עבודה מאורגן, ובעיקר כאשר עסקינן בתביעתן של זכויות מכח חקיקת המגן. לביה"ד נתון שיקול דעת לאשר תובענה ייצוגית גם במקרים בהם נסיבות העניין, תכלית החוק ושיקולי צדק יחייבו את אישורהּ. כך יהא למשל, במקרה בו ארגון העובדים אינו פועל לאכיפה מלאה של זכויות העובדים בענף. לדעתה, במקרים חריגים בהם מוצא ביה"ד שהתובענה הייצוגית לא תפגע בתכלית העומדת ביסוד הסייג הקבוע בחוק, ניתן יהיה לאשר את התובענה הייצוגית גם במקום עבודה מאורגן. הערעור דנן הוא ממן אותם מקרים חריגים הן לאור התופעה הקיימת בענף השמירה, בשל הפרה שיטתית וגסה של זכויות העובדים והן מפני שנראה שהאיגוד הארצי של עובדי השמירה והאבטחה אינו פועל למען יוזמות אכיפה במסגרת של סכסוכים קיבוציים. לאור האמור, לדידה של השופטת וירט-ליבנה, תביעת המערער אינה נופלת בגדר הסייג שבפרט 10(3) לחוק ויש לאשר את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
הנשיא סטיב אדלר הסכים כי בנסיבות המקרה יש לקבל את הערעור ולאשר את ניהול התובענה כייצוגית. הנשיא הצטרף לתוצאת פסק הדין לעניין הזכות לנהל את התובענה כייצוגית, לעניין העילה המתאימה לניהול התובענה כייצוגית והאפשרות לנהלה בדרך זו מבחינת הוראותיו האחרות של החוק. לעומת זאת, בנוגע להלכה הכללית בעניין אישור תובענות ייצוגיות במקום מאורגן, לדידו, אין לאשר ניהול תובענה כייצוגית במפעל מאורגן, שבו ארגון יציג אותנטי ופעיל והסכם קיבוצי בר תוקף. הכלל הוא כי אין להגיש תובענות ייצוגיות במקום עבודה מאורגן בו יש הסכם קיבוצי כפי שנקבע בסעיף 10(3) לתוספת השניה לחוק. החריגים לכך הם רק במקרים נדירים, כמו במקרה של "ארגון מטעם" או ארגון עובדים שאינו "אותנטי"; ככלל, מועד הבחינה של הזכות לנהל תובענה כייצוגית הוא מועד הגשת הבקשה; מאחר שבענייננו בעת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים לא חל בחברה הסכם קיבוצי, מקום העבודה לא היה מאורגן, אין מקום ליישם את ההגנה של סעיף 10(3) לתוספת השניה לחוק ולכן יש לקבל את הערעור.
השופט ע' רבינוביץ הסכים לתוצאת פסק הדין, אך הסכים עם עמדת הנשיא אדלר לפיה הדרך הטובה ביותר לבירור סכסוך הנוגע לקבוצת עובדים במקום עבודה מאורגן הוא בהליך של סכסוך קיבוצי. עם זה, הסכים עם השופטת וירט-ליבנה כי במקרים חריגים בהם מוצא ביה"ד שהתובענה הייצוגית לא תפגע בתכלית העומדת ביסוד הסייג הקבוע בסעיף 10(3) לחוק ומשיקולי צדק, ניתן יהיה לשקול בחיוב אישור תובענה ייצוגית גם במקום עבודה מאורגן; נציג העובדים ש' חבשוש הצטרף לתוצאת פסק דינה של השופטת וירט-ליבנה. עם זאת, הצטרף לנשיא אדלר וסבר כי במקום עבודה מאורגן בו קיים הסכם קיבוצי, אין ליתן לביה"ד שיקול דעת לאשר תובענה ייצוגית; נציג המעבידים א' שגב הצטרף לתוצאת פסק הדין של השופטת וירט-ליבנה. גם לדעתו במקומות עבודה מאורגנים יש להתיר, במקרים חריגים, אפשרות לקבוצת עובדים להגיש תובענה ייצוגית.
יוער כי בית הדין דחה בקשת העובד להכיר בתביעתו לגילום המס בגין הכספים שצריכים היו להיות משולמים לקופת גמל כעילה ייצוגית. בית הדין קבע כי העילה היחידה שתיבחן במסגרת ההליך הייצוגי הינה עילת ההפרשה לקופת גמל בהתאם לצו ההרחבה בענף השמירה.
מעבר לכך נפסק כי ההוראה בהסכם הקיבוצי הקודם (אשר בוטל עם כניסתו לתוקף של ההסכם הקיבוצי הנוכחי) ולפיה יש לבצע הפקדות לקופת פיצויי פיטורים בשיעור של8.33% משכר העובד איננה מקנה לעובד ענף השמירה והאבטחה זכות אוטומטית לתשלום פיצויי פיטורים במקרה של סיום עבודתו בחברת האבטחה וזכאות זו תבחן בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורים והיא טעונה הוכחה לגבי נסיבות סיום העסקתו.
מדובר בהחלטה חשובה ותקדימית אשר יש בה בכדי לקבוע את כללי המשחק ביחס לניהול הליכים ייצוגיים כנגד חברות שמירה ואבטחה, ובפרט בכל הנוגע לרכיב ההפרשות לגמל. יחד עם זאת, בפסק הדין הובעה עמדתם של מרבית חברי המותב כי במקרה בו מדובר במעביד אשר עובדיו מאורגנים ונהנים מייצוג ארגון עובדים הרי שייצוג העובדים יעשה באמצעות ארגון העובדים היציג ולא במסגרת הליכים ייצוגיים.
