הנדון: עדכוני פסיקה – תשלום דמי חג בענף השמירה
1. בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה דמי חגים נועדו לפצות עובד יומי, שאינו עובד בחגים, ואינו מקבל תמורה בעבורם שכן עובד יומי אינו זכאי לשכר עבודה בגין ימים שלא עבד בהם.
2. באמצעות תשלום דמי חגים יש משום השוואת מצבו של העובד היומי למצב חברו, העובד החודשי, ששכרו השוטף אינו נפגע עקב יציאתו לחופשת חג והוא מקבל שכר גם על ימים של "אי עבודה" בחגים, ימים שאף אינם מנוכים - דרך כלל - ממכסת חופשתו השנתית.
3. ההסכם הקיבוצי הקודם בענף השמירה קובע, בסעיף יא(2), כי המעסיק ישלם לעובדים שכר בעד 10 ימי חג בשנה: 2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי חג הסוכות, 2 ימי חג הפסח, חג השבועות, יום העצמאות וה-1 במאי. אבל עשרת ימי החג בגינם הוסכם, בעבר הרחוק, לתגמל עובד יומי בענף השמירה כאמור בהסכם הקיבוצי הקודם שהורחב בצו ההרחבה האמור, צומצמו ל-9 ימים בהסכם קיבוצי מאוחר לו, הוא 'הסכם המסגרת לעניין קיצור שעות העבודה השבועיות דמי חגים וימי אבל', אשר הורחב בצו הרחבה אחר, בתחולה מתאריך 1.12.96. הצו הכללי חל, כאמור בתוספת השניה שלו, גם על העובדים והמעבידים בענף "שמירה ואבטחה".
4. במספר פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה לרבות בעניין עדמ 13/07 אסלטי - כפיר בטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ ובעניין עע 459/07 דוד יפה נגד ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ, נאמר כי בצו הכללי יש קביעה, המסייגת את תחולתו, באופן שלא יחול על 'עובדים שלגביהם נקבעו הוראות עדיפות בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם' אולם לאור הוראות צו ההרחבה הקודם בענף השמירה והאבטחה נקבעה זכאות העובדים לעשרה ימי חג בלא שהותנתה זכאותם באי היעדרות מהעבודה בימים הסמוכים לחג. בפסקי דין אלה, לא נעשתה האבחנה המתבקשת בין תחולה ישירה של הוראות הסכם קיבוצי הקודם (הרלבנטיות לגבי חברות שהינן חברות מן המניין בארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל) לבין תחולתן העקיפה, באמצעות הוראות צו הרחבה.
5. לאחרונה ניתנו שני פסקי דין על ידי כבוד השופטת דלית גילה מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, במסגרתם נדונה במפורש סוגייה זו תוך שנקבע כי עובדים שהועסקו בתקופת ההסכם הקיבוצי הקודם אשר חלו עליהם הוראות צו ההרחבה הקודם, אינם זכאים באופן אוטומטי לעשרה ימי חג בהתאם להוראות צו ההרחבה הקודם בענף השמירה והאבטחה אלא זכאותם לדמי חג תהא על פי הוראות הצו הכללי אשר צמצם את ימי החג לתשעה ימים והגדיר את תנאי הזכאות.
6. בית הדין פסק כי:
"כאשר חל ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה, בתחולה ישירה, אכן, מדובר בעובדים שלגביהם נקבעו הוראות עדיפות 'בהסכמים קיבוציים', אבל, כאשר מדובר בעובד, שהוראות הסכם קיבוצי חלות עליו מכח 'צו הרחבה' - כמו במקרה שלפנינו - אין לראותו כעובד שנקבעו לגביו 'הוראות עדיפות בהסכמים קיבוציים'. אם לא נאמר כך, נמצא, כי לשווא פורט בתוספת השניה לצו הכללי גם ענף 'שמירה ואבטחה', כענף שעל עובדיו יחול הצו הכללי, שכן, צו ההרחבה בענף שמירה ואבטחה חל על כל העובדים, בתחום זה, שההסכם הקיבוצי הענפי אינו חל עליהם ישירות. מאחר שהמחוקק מצא לנכון להכניס לתוספת השניה של הצו הכללי גם את ענף 'שמירה ואבטחה', כענף שעל עובדיו יחול הצו הכללי, דעתנו היא, כי כוונתו הייתה לשנות ולצמצם את ההוראות שהורחבו בצו ההרחבה, בענף זה, ולהותיר אותן רק ביחס לעובדים שההוראות העדיפות נקבעו לגביהם בהסכמים קיבוציים, החלים עליהם - ככאלה - ולא מכח הרחבה, בצו נפרד. יש לזכור, כי הדבר נעשה בצו הכללי בכפיפה אחת עם הטבה שקיבלו אותם עובדים, בדמות קיצור מכסת שעות העבודה בשבוע."
7. כמוסבר לעיל האמור מתייחס להוראות הרלבנטיות מההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה הקודם.
8. ביום 14.7.2009 פורסם ברשומות צו ההרחבה להסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה אשר נחתם בין הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה ביום 2.11.08 ("ההסכם הקיבוצי"). עם פרסום הצו נכנס לתוקפו ההסכם הקיבוצי והוראות ההסכם חלות מיום הפרסום (14.7.09) על כל המעסיקים, חברי הארגון ועובדיהם בהם החברה.
9. סעיף 20 להסכם הקיבוצי מסדיר את זכאות דמי החג לעובדי שמירה ואבטחה. סעיף זה קובע כי:
20. תשלום בגין חגים
20.1. עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (כלומר יום לפני ויום אחרי החג) אלא בהסכמת המעסיק, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג כדלקמן: 2 ימי ראש השנה, 1 יום כיפור, 2 ימי חג סוכות, 2 ימי חג הפסח, 1 יום העצמאות, 1 חג השבועות, ובכל חגי המדינה או שבתון שיוכרז עליו כחוק ויחול עליו תשלום שכר עבודה. עובד יומי לא יהיה זכאי לתשלום בגין יום חג החל בשבת, והכל בכפוף להוראות ההסכם הקיבוצי עם לשכת התיאום בעניין זה.
..
20.3. עובד שיועסק בחג כאמור בסעיף 20.1 או 20.2 יהיה זכאי לגמול בגין עבודתו בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל (להלן: "תוספת חג") וליום מנוחה חלופי ללא תשלום, וכן לתשלום מלוא הגמול בגין עבודה בשעות נוספות, בנוסף לתוספת החג כאמור, אם וככל שהעובד הועסק מעבר ליום עבודה רגיל, והכל בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.".
10. הנה כי כן, הזכאות לדמי חגים מכוח ההסכם הענפי העדכני מותנית בכך שהעובד לא נעדר מן העבודה בסמוך ליום החג (לפני יום החג ולאחריו). בקשר לכך נקבע בצו ההרחבה כי לא קמה זכאות לעובד שנעדר מן העבודה בסמוך לחג "אלא בהסכמת המעביד". משמע, שאם ההיעדרות הייתה בהסכמת המעביד, אין בה כדי לשלול את הזכאות לתשלום – לדוגמא, במקרה של יציאה לחופשה מאושרת.
11. יחד עם זאת, שבהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, כי בענף השמירה ההנחה היא, כי ימי העבודה נקבעים בשיבוץ על ידי המעסיק ובהסכמתו, וזאת כל עוד לא הוכח אחרת (עדמ (ארצי) 13/07, אלירן אלסטי נגד כפיר בטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, פס"ד מיום 29.10.08, פורסם במאגרי המידע האלקטרוניים).
כתמיד, אנו נשמח לעמוד לרשותכם לשאלות ו/או הבהרות.
בכבוד רב בכבוד רב
דוד בכור, עו"ד שלמה בכור, עו"ד
