דמי טיפול מקצועי-ארגוני
לעיתים בהסכם קיבוצי נקבע כי עובדים עליהם יחול ההסכם יחויבו בהעברת אחוז מסוים משכרם לארגון העובדים החתום עליו. הסדר זאת מטרתו מימון פעולות הארגון אשר נעשות לרווחת העובדים . הסכום שגובהו נע בין 0.7% ל- 0.9% מהמשכורת מנוכה משכר העובדים ומועבר ע"י המעסיק לארגון העובדים.
פיצויי הלנה
יש לשלם לעובד את משכרותו לא יאוחר מה-9 לחודש שלאחריו.
פיצויי פיטורים ישולמו תוך 15 יום ממועד הפסקת העבודה.
בית הדין לעבודה עשוי לחייב מעביד המפר הוראות אלה, לפצות את העובד על עיכוב התשלום מלבד במקרים בהם למעביד לא הייתה שליטה על האיחור, עיכוב שנבע מטעות כנה או עיכוב שנבע ממחלוקות אמיתית על עצם הזכאות לאותו תשלום.
הגובה המקסימלי של הפיצוי אותו מוסמך בית הדין לפסוק הוא:
הלנת שכר עבודה - בגין השבוע הראשון לעיכוב 5% מהסכום ובגין כל שבוע נוסף 10% מהסכום. הלנת פיצויי פיטורים - בגין 14 הימים הראשונים הפרשי הצמדה וריבית ובגין כל חודש עיכוב נוסף תוספת של 20% מהסכום בצרוף הפרשי הצמדה וריבית.
זכות נלווית
זכות לכסף או לשווה כסף להם זכאי עובד ממעבידו אשר אמנם קשורה בעבודתו, אך איננה תמורה בעד עבודה שנעשתה בפועל. לרבות "חופשות" למיניהן, ארוחות במקום העבודה, דמי הבראה, ביגוד, כיסוי הוצאות לרכישת ספרות מקצועית, השתתפות בשכר לימוד של ילדי העובד וכיוצא באלה.
כעיקרון זכות נלווית איננה ניתנת לפדיון כספו, אלה אם יותר הדבר מכוח הוראה מפורשת במקום בו הוענקה הזכות (לדוג'- ההסדר שנקבע בחוק חופשה שנתית) .
היוון
חישוב הערך הנוכחי של סכום אשר אמור להתקבל בעתיד לרבות רווח הריבית הצפוי. במקרים מסוימים עובד אשר פרש לגמלאות יהיה זכאי, להוון חלק מהפנסיה הצפויה ולקבל מענק חד פעמי על חשבון התשלום החודשי לו הוא זכאי. גם עובד הזכאי לגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי רשאי במקרים מסוימים להוון חלק מגמלאות אלה (כגון בתאונת עבודה).
פרמיה
שכר עידוד, תוספת שכר המשולמת בגין תפוקה מעבר למכסה הרגילה .
תכליתה עידוד העובד להגדלת התפוקה אותה הוא מייצר במסגרת עבודתו ותגמולו על כך.
כעקרון הפרמיה אינה נחשבת כחלק מהשכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים ואולם בחלק מהסכמי הפנסיה נקבעה הכללת הפרמיה במסגרת ביצוע הפרשות לפנסיה.
צו הרחבה
שר התמ"ת הוסמך בחוק לפרסם צו המרחיב את היקף תחולתם של הסכמות שהושגו במסגרת הסכם קיבוצי כללי על מגזר מסוים או לא מסוים. לדוג'- צו ההרחבה בנוגע לתשלום דמי ההבראה או צו ההרחבה בעניין תוספת יוקר שהרחיבו את הוראות ההסכמים הקיבוציים הכללים על כלל העובדים במשק.
קוגנטי
בלתי ניתן להתניה, כופה. חוקי המגן ובהם חוק שכר מינימום חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק הגנת השכר הם חוקים קוגנטיים אשר לא ניתן להתנות על הוראותיהם בהסכם עבודה אישי ואף לא בהסכם קיבוצי. הרציונל מאחורי איסור זה הוא נקודת המוצא הרווחת במשפט העבודה לפיה עוצמתו של המעביד עולה פי כמה מעוצמתו של העובד ויש למנוע מהמעביד האפשרות לגרום לעובד בכל דרך שהיא לוותר על אותם זכויות. לפיכך גם אם עובד "ויתר" על זכות קוגנטית שהוקנתה לו לא יהיה לאותו "ויתור" כל תוקף מחייב.
דיספוזיטיבי
הוראה הניתנת להתניה, איננה כופה ולפיכך ניתן להגיע להסכם המוותר עליה. חוק דיספוזיטיבי הינו חוק "ברירת מחדל" אשר הוראותיו יחולו במקום בו הצדדים לא יגיעו להסדר אחר. לאור תכליתם מרבית חוקי העבודה הם חוקים קוגנטיים.
שביתה פראית
שביתת עובדים תחשב ל"פראית" במידה ונעשתה ללא אישור ארגון העובדים המקצועי וכן במקרים בהם לא ניתנה הודעה מוקדמת כנדרש.
שביתה המתקיימת בתקופת תוקפו של הסכם קיבוצי אשר הוסכם בו על התחייבות העובדים לשקט תעשייתי יכול ותחשב אף היא ל"שביתה פראית".
במקרים בהם בית הדין לעבודה ייקבע כי אכן מדובר ב"שביתה פראית" גבוהים הסיכויים כי יינתן צו מניעה האוסר על המשך השביתה.
גילום
תשלום עלות המס החל על סכום אותו המעביד מעוניין לשלם לעובד "נטו" - ההפרש בין סכום הברוטו לסכום הנטו אשר נוצר כתוצאה מהמסים החלים לרבות מס הכנסה ביטוח לאומי ודמי בריאות .
לעיתים בהסכמי עבודה נקבעים לעיתים סכומים אותם יקבל העובד בערכי "נטו". במקרים אלה עלות גילום אותם הסכומים היא על כתפי המעביד ולפיכך כל שינוי בגובה המסים אותם החלים על העובד לא יבוא לידי ביטוי בסכום הנטו הקובע אותו הוא יקבל.
לעיתים המעביד אף מגלם את שווי ההטבות הניתנות לעובד במסגרת תנאי עבודתו (שווי רכב, שווי טלפון סלולרי, שווי מתנות וכד').
ככל שאין הסכם "נטו" או התחייבות המעביד לגלם את הסכומים – הרי נטל המס יחול על העובד.
שווי שימוש
לעיתים במסגרת תנאי העבודה זכאי העובד לטובת הנאה ממעבידו אשר איננה משולמת לו בכסף אולם היא בעלת ערך כספי (רכב המשמש בין היתר לצרכים פרטיים, טלפון סלולרי, שי לחג וכו').
הטבות שכאלה נחשבות כהכנסה מעבודה ועל העובד לשלם את המסים החלים אשר גובהם נקבע על ידי רשות המסים.
חשוב להדגיש כי לא כל תקבול אותו מקבל העובד ממעבידו יחויב בתשלום מס ובפרט אלה המשמשים את העובד אך ורק לצורכי העבודה (לדוג'- רכב המשמש אך ורק לצורכי עבודה, בגדי עבודה).
