עדכוני פסיקה – גביית דמי ביטוח לאומי מבעל שליטה בחברת מעטים
ביום 24.2.2011 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (ע"י נשיא ביה"ד, כבוד השופט מיכאל שפיצר), בתביעתו של מר יעקב רוני כנגד המוסד לביטוח לאומי (בל 5475-09).
התובע- אשר יוצג באמצעות משרדנו- שימש כמנכ"ל חברת א.מ.י.ר.י ציוד טכני והנדסי בע"מ (להלן "החברה"), אשר הינה חברת מעטים (חברה בת 5 בעלי מניות לכל היותר) בה לתובע 30% ממניות החברה, ופוטר מעבודתו בשנת 2008. התביעה נסובה, בעיקרה, סביב שאלת זכות התובע להשבת סכומים שנוכו משכרו והועברו למל"ל על ידי החברה, כחלק עובד, לאחר שנת 2004.
כידוע, כחלק מחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו – 2004), התשס"ג-2003, החל מחודש ינואר 2004 תוקן חוק הביטוח הלאומי ונקבע כי בעל שליטה בחברת מעטים (כדוגמת התובע) לא יהא מבוטח בביטוח אבטלה החל מיום 1.1.04.
דא עקא, כי גם לאחר שתוקן החוק בשנת 2004 המשיכה החברה לשלם עבורו דמי ביטוח לאומי הן חלק מעביד והן חלק העובד, באמצעות ניכוי משכרו. בכך עשה המל"ל עושר ולא במשפט.
סעיף 342 (א) לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי נטל תשלום ביטוח אבטלה במקרה כגון עניינו של התובע מוטל דווקא על המבוטח.
לפיכך פסק בית הדין שבמקרה בו המל"ל המשיך לגבות מעובד דמי ביטוח לאומי (חלק עובד) בגין דמי אבטלה מחודש ינואר 2004 עד לפיטוריו, התובע הוא אשר נשא בנטל התשלום ומשכך הוא אשר זכאי להחזר הסכומים שנוכו משכרו והועברו למל"ל, בגין דמי ביטוח אבטלה, החל מחודש ינואר 2004.
אנו סבורים כי מדובר בפסק דין חשוב ותקדמי אשר יש בו בכדי להוות פריצת דרך בכל הקשור לאופן גביית דמי הביטוח מבעלי שליטה בחברה מעטים, לאחר התיקון לחוק הביטוח הלאומי אשר נערך בשנת 2004.
יצוין כי חוזר זה, מהווה הסבר כללי בנוגע והוא איננו מחליף חוות דעת רלוונטיות אשר יש לקבל בכל מקרה לגופו.
