הנדון: עדכוני פסיקה – תובענות ייצוגיות
1. כידוע לפני זמן לא רב נחתם הסכם קיבוצי מהפכני וחדשני לאכיפת זכויות עובדים בענף השמירה האבטחה. הסכם זה הינו חלק ממהלך משמעותי אשר ננקט על ידי ארגון חברות האבטחה למיצוב ענף השמירה והוא מהווה אבן דרך נוספת וחשובה עבור חברות הארגון.
2. מטרת ההסכם והמנגנון שנקבע במסגרתו הינה לרכז בידי גורם אחד, מוסכם, לגיטימי, בעל הכרה ציבורית, ובשיתוף מלא עם הארגון, את נושא אכיפת הוראות ההסכם הקיבוצי והוראות חוקי העבודה על מנת לצמצם את כמות התביעות, הביקורות, החקירות, השימועים של גורמי הרגולציה השונים והלקוחות כלפי חבות האבטחה ולהפחית את כמות התביעות המוגשות כנגד חברות שמירה החברות בארגון. חתימת ההסכם הובאה לידיעתם של גורמים שונים אשר נתנו את ברכת הדרך כולל נשיאת בית הדין הארצי לעבודה כבוד השופטת נילי ארד ומנהל אגף האכיפה במשרד התמ"ת מר חזי אופיר (עותק מכתביהם מצ"ב).
3. בימים אלה ניתן פסק דין על ידי כבוד השופטת ד"ר גילצר-כץ אריאלה מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב במסגרת תיק תע"א 3487-08 זולוטרובסקי טלי נגד מיקוד ישראל אבטחה שירותים וכח אדם בע"מ הכולל לראשונה התייחסות מפורשת להסכם האכיפה. במסגרת פסק הדין נדונה הסוגיה האם במקרה בו חל על הצדדים הסכם קיבוצי יש מקום לאשר תובענה ייצוגית –ועל כך השיב בית הדין בשלילה.
4. בית הדין דחה הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, חייב העובדת בהוצאות משפט בסך 41,000 ₪ בקובעו כי הליכים קיבוציים היא הדרך הנכונה לאכיפת זכויות עובדים – ולא תובענות ייצוגיות.
5. פסק הדין כולל קביעות חשובות ביותר:
(א) לאור מסמכים שונים אשר הוצגו בפני בית הדין לרבות אסמכתאות שונות המעידות על העברת דמי טיפול להסתדרות עוד בשנות ה-90, פניות שונות של ההסתדרות למיקוד, קבלות בדבר תשלום דמי חבר לארגון הארצי עוד בראשית שנות האלפיים, פסקי דין של ביה"ד לעבודה בהם נקבע כי על עובדי החברה חל הסכם קיבוצי ועוד, קבע בית הדין כי על מיקוד חלים ההסכמים הקיבוציים עליהם חתום הארגון הארצי;
(ב) בית הדין אבחן את פסיקת בית הדין הארצי בעניין יגאל וירון (עליו עמדנו בחוזר קודם מיום 8.1.11) וקבע כי: "ראוי שמצבן המשפטי של חברות אשר מצטרפות מלכתחילה לארגון עובדים ולא בשל קבלת תובענה ייצוגית יהיה שונה" (סעיף 21 לפסק הדין) וכי: "לטעמנו אישור תובענות ייצוגיות, מקום חלים על הצדדים הסכמים קיבוציים, ירוקן מתוכן את המושג "ארגון עובדים" וירוקן מכל תוכן הסדרים קיבוציים וסכסוכים קיבוציים.." (סעיף 22);
(ג) עוד קבע בית הדין, ביחס להסכם האכיפה, כי: "הסכם קיבוצי 2011 לאכיפת זכויות עובדים זה הינו חדשני ולפיו על חברת השמירה להביא לידיעת הוועדה את כל המידע הרלוונטי בדבר זכויותיהם של העובדים, הצהרות שנתיות של מעסיקים, ביקורות ובדיקות כוללות ומנגנון המאפשר פנייה של עובדיו אליה. המשיבה אשר הודיעה כי היא מעוניינת שוועדת האכיפה תבדוק האם ישנם ליקויים בתשלום זכויות העובדים על פי ההסכם הקיבוצי לרבות בתקופה החורגת מתקופת ההתיישנות, ובכלל זה התחייבות לשלם את כל החסרים, כפי שהדבר ייקבע על ידי הוועדה. ועדת האכיפה הינו צעד משמעותי לצורך אכיפת הזכויות המגיעות לעובדים מכוח ההסכם הקיבוצי." (סעיף 27);
(ד) כן קבע בית הדין כי: "המנגנון שנוצר בהסכם קיבוצי 2011 לאכיפת זכויות עובדים בשילוב עבודתה של ההסתדרות אל מול המשיבה בעת פניית עובדי המשיבה אליה הינה דרך נאותה להבטחת זכויות עובדי המשיבה. ומנגד, תובענה ייצוגית שכל האחריות לחלוקת הכספים נתונה למבקשת ובא כוחה, שאין בידיה כל מידע אודות עובדי המשיבה, אין כל אחריות קיבוצית, איננה רצויה. במאמר מוסגר נציין, כי אין בידינו מידע לכמות הפונים לאחר אישור התובענה הייצוגית – אולם נראה כי מספרם אינו רב. נראה לנו שעדיפה הדרך הראשונה על פני התובענה הייצוגית.הליכים קיבוציים היא הדרך הנכונה לאכיפת זכויות עובדים – ולא תובענות ייצוגיות" (סעיפים 28-29);
(ה) בנוסף לכך נפסק כי: "המשיבה הינה צד להסכם קיבוצי וקבלת הבקשה משמעה ריקון מכל תוכן של משפט העבודה הקיבוצי. מהראיות שנשמעו בפנינו עולה כי ההסתדרות מייצגת את עובדי המשיבה ותובעת בשמם את זכויותיה. מכאן שעסקינן ביחסי עבודה מאורגנים, כאשר ההסתדרות עומדת לצידם של העובדים... ב"כ המבקשת אינו, בכל הכבוד, תחליף ליו"ר ההסתדרות ואין זה מתפקידו לדאוג לכלל העובדים בענף מסוים. התובענה הייצוגית איננה המנגנון הרצוי לאכיפת הסכמים קיבוציים אלא ראוי שהמנגנון יהיה על פי חוק הסכמים קיבוצים.משפט העבודה אינו צריך להתנהל על ידי תובענות ייצוגיות." (סעיף 36);
(ו) וכן- "אכיפת ההסכם הקיבוצי הינה מסך ברזל בפני התובענה הייצוגית. על בית הדין לערוך איזון בין מטרתו של חוק הסכמים קיבוציים לחוק תובענות ייצוגיות וכן בשאלה מי ראוי שיגן על זכויות עובדים, האם עובד וב"כ או הסתדרות העובדים הכללית. במקרה דנן הוכח כי ההסתדרות לאורך השנים אוכפת את ההסכם הקיבוצי בתחום הפרט וזאת בנוסף להסכם קיבוצי 2011 לאכיפת זכויות עובדים שנחתם לאחרונה."(סעיפים 37-38);
(ז) לסיכום קבע בית הדין ש- "שוכנענו כי קיים מנגנון אכיפה הן בעבר באמצעות תביעות פרט והן לגבי העתיד באמצעות מנגנן האכיפה ולכן אל לו לביה"ד לתת יד להתנהלות ע"י תובענות ייצוגיות במקרים כגון אלה... הפתרון איננו באמצעות תובענות ייצוגיות אלא באמצעות מציאת פתרון לאכיפת הסכמים הקיבוציים " (סעיפים40-41);
