לאחרונה ניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק-דין בתיק דמ"ש 57859-10-10 לנדאו דניאל נגד בן בטחון (1989) בע"מ במסגרתו נדונה תביעת עובד שהועסק כמאבטח במוסדות חינוך למשך פרק זמן של כשמונה חודשים. במסגרת הסכם העבודה הוא התחייב לעבוד בחברה למשך תקופה מינימאלית של 10 חודשים מלאים וזאת מפאת העובדה שעלות קורס מאבטחי מוסדות חינוך וימי הרענון ישולמו על ידי המעביד כהלוואה לעובד, והחברה תהא זכאית להחזר הסכומים במקרה של סיום עבודה (בהתפטרות או בפיטורים) לפני תום תקופת ההתחייבות. העובד אף מסר שטר חוב על סך 4,600 ₪ להבטחת התחייבותו זו.
העובד התפטר מעבודתו לפני תום תקופת ההתחייבות והחברה ניכתה משכרו סך של 3,514 ₪ בגין הפרת ההתחייבות לעבוד למשך 10 חודשים מלאים.
בית-הדין האזורי קיבל את תביעת עובד להשבת תשלום בגין עלות קורס המאבטחים שנוכה משכרו האחרון, בקובעו כי יש לראות בקורס מאבטחי מוס"ח בגדר "השתלמות מקצועית" כהגדרתה בסעיף 18 להסכם הקיבוצי בענף השמירה. סעיף זה להסכם הקיבוצי קובע כי ההשתתפות בהשתלמות תהא על חשבון המעביד ולא תנוכה השתתפות כלשהי מהעובד. בנסיבות אלו נפסק כי הסכם העבודה האישי שנחתם עם התובע חסר תוקף שכן הוא סותר את הוראות ההסכם הקיבוצי (וצו ההרחבה), שמקנות זכויות קוגנטיות לעובד אשר לא ניתנו לויתור או להתניה.
בנוסף, קבע בית-הדין כי המעסיקה הטעתה את העובד לחשוב כי התחייבות לעבור הכשרה מקצועית וימי רענון על חשבונו הינה חוקית. ניכוי מלוא שכרו האחרון של העובד על-ידי המעסיקה מהווה שימוש בזכות הנובעת מחוזה בחוסר תום לב, ולאור ההטעיה המהותית בחוזה העבודה, קמה לעובד הזכות לבטל את חוזה העבודה תוך זמן סביר מהיוודע ההטעיה.
יש לציין כי בית הדין סייג את הקביעות בעניין זה בקובעו כי: "ייתכן שבמקרה מתאים תעמוד עילת תביעה למעביד נגד עובד שהפר ללא הצדקה התחייבות לתקופת שירות מינימאלית, אך עילה כזו אינה יכולה לנבוע מ'חוב' שמקורו בתשלום עלות על פי ההסכם הקיבוצי הענפי חל על המעביד".