לא קיימת בחוק הגדרה יחידה ליחסי עובד- מעביד. כך שלמעשה, מה שקובע את מהות יחסי העבודה הם היחסים הנוצרים בפועל בין שני צדדים. ננסה לסקור כאן את כל העובדות,
אשר ביחד מספקות מעין תמונה כוללת של מיהו מעביד ומיהו עובד.
"עובד" ו"קבלן עצמאי" הן הגדרות שנוצרות מעצם היחס בין שני צדדים בעבודה. תיאור שנותן אחד מהצדדים, גם אם הוסכם על שניהם, לא מהווה הגדרה, אלא מה שקובע את מהות
היחסים זה נסיבות המקרה הקיים בפועל.
המרכיב העיקרי, לפי פסיקות בית המשפט, בהגדרת יחסי העבודה הוא "ההשתלבות במפעל". יחד עם זאת, בתי הדין לעבודה נוקטים ב"מבחן מעורב" כדי להכריע בסוגיה, והם
משלבים הגדרות רבות ולא הגדרה אחת יחידה. כלל העובדות והסממנים שנפרט להלן יוצרים את התמונה הכוללת על יחסי עובד- מעביד:
מבחן ההשתלבות במפעל "מבחן ההשתלבות במפעל", אשר כולל פן חיובי ופן שלילי, הוא הרכיב הדומיננטי בקביעת יחסי העבודה.
הפן החיובי- הפן החיובי במבחן ההשתלבות במפעל הוא קיום של מפעל יצרני לשרותים. הפעולה המבוצעת הכרחית לפעילות המפעל, ומבצע הפעולה איננו "גורם חיצוני" משום
שהוא חלק מהמערך הארגוני הרגיל במפעל. הפן החיובי של מבחן ההשתלבות במפעל מתבטא בכך שאם מבצע הפעולה יורחק מהמפעל
תיפגע הפעילות השגרתית והרגילה של המפעל או השירות. מצב כזה לא יקרה עם הרחקתו מהמפעל של אדם הפועל למען המפעל או השירות אך כגורם חיצוני, שפעולתו למעשה
משלימה את עבודת המפעל או מאפשרת אותה.
הפן השלילי- האדם שבו עוסק מבחן ההשתלבות לא מחזיק בבעלותו עסק עצמאי, אשר משרת את המפעל כגורם חיצוני. גם למושג "עסק עצמאי" אין הגדרה יחידה,
והגדרתו תלויה במהות העסק, אשר נקבעת בהתאם למספר מדדים כמו מקור ההשקעות בעסק, כמו גם סיכויי הרווח וההפסד בגין אותן השקעות.
לרוב עסק ייחשב לעצמאי אם בפעילותו של מבצע העבודה יש סיכויים לרווח ולהפסד, וקיימת אפשרות להרחבת היקף הפעילות. לעומת קריטריונים אלה, קיום קשרים
עסקיים עם לקוחות נוספים אינה הופכת את מבצע העבודה לבעל עסק עצמאי, משום שהוא יכול להיות ביחסי עובד- מעביד עם לקוח מסוים. גם ביצוע עבודות מחוץ
לחצרי מקבל העבודה, אינה הוכחה לכך כי מדובר על עובד עצמאי. יש לבחון כל מקרה לסוגו. אם למשל מבצע העבודה עובד מחוץ לתחום המפעל, צריך לבחון את
מידת הפיקוח של מזמין העבודה על המבצע. כמו כן יש להתייחס גם למסגרת העבודה, למשל עד כמה שעות העבודה קבועות.
מבחן כלי העזר לביצוע העבודה
א. היעזרות בכלי עזר אינה מכריעה לכיוון מי מהצדדים. יש לבחון באיזה כלי עזר מדובר, מהו השווי שלו ומה משקלו בהתקשרות בין הצדדים.
ב. המשתמש בכלי עזר מסוים לביצוע עבודה אינו בהכרח בעל עסק עצמאי מתוקף כך. יש לבחון זאת לפי גודל ההשקעה, למשל אם מישהו השקיע לבדו בקנית משאית, ייחשב בעל
המשאית לבעל עסק עצמאי. זאת גם אם הוא מעניק שירותי הסעות למפעל אחד בלבד.
ג. כדי לבחון את נשוא ההתקשרות יש לבחון האם כלי העבודה הוא העיקר והשירות הוא הטפל או להפך: למשל מפעיל דחפור או משאית- לרוב הכלי הוא העיקר,
בעוד בשירותים אחרים לעתים העבודה עצמה היא העיקר והכלי הוא רק לעזר.
מבחן הקשר האישי א. בהעדר קשר אישי אדם לא ייחשב לעובד. יחד עם זאת, עצם קיומו של קשר אישי אינו מעיד בהכרח על יחסי עובד- מעביד בין הצדדים.
ב. זכות לא לבצע את העבודה באופן אישי אלא להעבירה לאחר, או החובה להעמיד מחליף לביצוע העבודה- שוללים יחסים של עובד- מעביד. אסור לעובד להעמיד תחתיו עובד אחר
שלא בהסכמת המעביד. מותר לעובד להיעזר באופן שולי באדם אחר לביצוע עבודה, מבלי שהדבר יביא לשלילת יחסי עובד- מעביד.
אופן התשלום
א. לרוב יחסי עובד- מעביד הם תוצאה של הסכם אשר כולל חובת תשלום לנותן השירות
ב. יחד עם זאת, הבסיס לחישוב השכר- אם לפי יחידת זמן, יחידת תוצרת, חלק מרווחים או חלק מפרי העבודה, כמו גם צורת התשלום- אם בתלוש משכורת או כנגד חשבונית מס- אינם
קובעים בשאלת הקיום של יחסי עובד- מעביד.
ניכוי מס הכנסה במקור ותשלומים בגין תנאים סוציאליים
ניכוי מס הכנסה במקור, או תשלומים למע"מ, ביטוח לאומי ומס הכנסה- כל אלו אינם יכולים לקבוע או לשלול את מעמדו של אדם כעצמאי או כעובד, גם אם הם יכולים
לשמש כבסיס למעמד זה.
הערה: המידע המשפטי המוגש באתר זה מהווה מידע כללי בלבד. שימוש במידע, כאמור, איננו מהווה תחליף לקבלת יעוץ ו/או ייעוץ משפטי ו/או חוות דעת.
